אודות האגודה

מחויבים לבריאות הגוף ואיכות החיים שלך

אגודת הכירופרקטיקה הישראלית הינה עמותה מקצועית המאגדת בתוכה את מחצית הכירופרקטורים בישראל. האגודה מפתחת וקובעת סטנדרטים מקצועיים גבוהים, מארגנת פעילויות וכנסים מקצועיים ודואגת שחבריה יספקו לקהל הרחב את רמת השירות הטובה ביותר.

באתר תוכלו ללמוד ולהבין את העוצמה והייחודיות בגישת הכירופרקטיקה לבריאות הגוף והבעת פוטנציאל החיים בכל אחד מאיתנו.  השוני בכירופרקטיקה ממקצועות בריאות אחרים והשפעתו על תפקוד הגוף והחיוניות שלו תופסים מקום של כבוד בהיותו השני בגודלו במערכת הבריאות בארה"ב. עשרות מיליוני אנשים נעזרים בכירופרקטיקה לשמירה על בריאות גופם ומיליוני משפחות בארה"ב רואות בכירופרקט רופא משפחה. טובי הספורטאים בעולם ונבחרות בכל תחומי הספורט מזהים את יכולות הכירופרקטיקה באיזון ושמירת הגוף תחת עומס ושיפור היכולות האתלטיות. גלו כיצד כירופרקטיקה יכולה לשפר את איכות חייכם.

באתר תוכלו למצוא כירופרקט באזור מגוריכם, להכירו בדף הפרטי שלו וליצור עימו קשר.  

אגודת הכירופרקטיקה פועלת בכמה מישורים על מנת לקדם את מדע הכירופרקטיקה ולפתח גישה הגיונית וחיונית לבריאות הגוף. האגודה הישראלית לכירופרקטיקה התמקדה במשך שנים רבות גם בקידום חקיקה והגנה על האזרח בכדי להבטיח את חופש הבחירה בקבלת הטיפול היעיל והמקצועי ביותר. במרץ 2010 העבירה הכנסת חוק בו הוגדר הבסיס ורמת ההשכלה וההכשרה הנדרשים בכדי לעסוק בכירופרקטיקה בישראל. הכירופרקט עם 7 שנות הכשרה נושא בתואר דוקטור והינו היחיד הרשאי לעסוק בישראל במקצוע זה. חשוב לציין שכירופרקטיקה אינה סוג טיפול, או פרוצדורה. כירופרקטיקה היא מקצוע המצריך הכשרה ומיומנות ולא ניתן לאף בעל מקצוע בתחום הבריאות לעסוק בו, אלא אם הוכשר כדוקטור לכירופרקטיקה.

לשם הגנה על הציבור אנו מבקשים לקבל טיפול רק אצל כירופרקט מוסמך, המחזיק בתעודת ד"ר לכירופרקטיקה או מאסטר בכירופרקטיקה בין אם הוא חבר האגודה הישראלית לכירופרקטיקה אם לאו. 

 

ההיסטוריה של איגוד הכירופרקטיקה הישראלי  

דוקטורים לכירופרקטיקה נכחו בישראל מאז שנות החמישים. אבל הראשון שבא לכאן על מנת להישאר ולהקים מרפאת כירופרקטיקה היה דר' רוברט סמול. אחרים היו וחזרו לארצות מוצאם, ולא השאירו את חותמם המקצועי.  לקראת סוף שנות השבעים הגיע לארץ דר' דויד גרינבלאט, ואחריו דר' סטיב רופוארג ודר' משה גוטליב. מתחילת שנות השמונים החלו כירופרקטורים נוספים להגיע לארץ  בבודדים ולעיתים בקבוצות יותר גדולות. בשנת 1988 היו בארץ 13 כירופרקטורים בלבד. רוב הכירופרקטורים הראשונים היו אמריקאים, אך עם הזמן החלו יותר ויותר ישראלים  לחזור מלימודיהם בחו"ל, וזאת הודות למודעות הגוברת של המקצוע בארץ.

ב-1984 נאספו חמישה כירופרקטורים: דר' סמול, דר' גרינבלאט, דר' גוטליב, דר' גלאס ודר' נייס והחליטו לייסד את אגודת הכירופרקטיקה הישראלית. החוקה של האיגוד נכתבה והתבססה על עקרונות ארגון הכירופרקטיקה האמריקאי.  קריטריונים נקבעו לקבלה לאיגוד ונקבעו מטרות עתידיות שהעיקרית בהן הייתה ליזום חקיקה שתתבסס על עקרונות הכירופרקטיקה בארה"ב. היועץ המשפטי הראשון היה עו"ד דוד פרנקל, שסייע לנו לא מעט בכתיבת החוקה והאתיקה המקצועית.

בתקופה הראשונה לא היו בחירות והאיגוד תפקד בהתאם למטלות שהוטלו עליו. יש לציין שדר' גרינבלאט התנדב לשמש כנשיא בפועל, אך על כל החלטה, סוגיה או קושי כלשהו היה מתייעץ עם שאר חברי האיגוד.

באותה שנה נפגשו נציגי האיגוד עם פרופ' ורדי, שהיה אחראי על הרישוי המקצועי במשרד בריאות, וזאת כדי להניע את גלגלי הבירוקרטיה לכיוון חקיקה למקצוע. הייתה הסכמה עקרונית על הנחיצות בחוק, אך בינתיים החליט פרופ' ורדי להנפיק תעודות הכרה במקצוע.  הנהלת האגודה החלה ליזום פגישות עם מנהלי משרד הבריאות, כשתמיד נאמר לחברים שיש צורך אמיתי בחוק והמשרד יפעל ברצינות בכדי לקדם את העניין. שוב ושוב "נתקעו" הכירופרקטורים עם פקידים שחסרו כל עניין, והיו מעבירים את בקשות האגודה לתחתית הערמה.

עם הזמן האיגוד ניסה ליצור קשרי עבודה ותמיכה עם גופים כלכליים ועסקיים כשהבולט ביניהם , והוא קיים גם עד היום, הינו הקשר ההדוק עם חברת עמינח.

בשנת 1992 , כשהאיגוד מנה 20 חברים , עקב נסיבות לא נעימות , נשכרו שרותיו המשפטיים של עו"ד אסף פוזנר, שמשמש עד היום כיועץ המשפטי של האיגוד. מאותו זמן החל האיגוד לדחוף במשנה מרץ את תהליך החקיקה, שכלל פגישות אינספור עם מנהלי משרד הבריאות ונציגי האיגוד. עו"ד פוזנר נכח בכל הפגישות האלה , כשהוא מייעץ לנציגינו מההיבט המשפטי. 

בשנת 1995 נערכו הבחירות הכלליות הראשונות למוסדות האיגוד. נבחרו הנשיא,  הגזבר, סגן הנשיא ושאר חברי הועדות.

חברי הנהלת האיגוד, בסיועו של עו"ד פוזנר , כתבו מחדש את החוקה וכן את האתיקה המקצועית של האיגוד  בהתאם לצרכים ולמצב בארץ.

הפגישות עם אנשי משרד הבריאות נמשכו לעיתים תכופות במלוא המרץ  והגיעו תוך משאים ומתנים מתישים להסכמות ברוב העקרונות למעט שניים שהם החשובים ביותר לאיגוד. הראשון שבהם היה תואר הדוקטור, שמשרד הבריאות התקשה ועדיין מתקשה לעכל אותו ולהכיר בו. השני והחשוב מכל הוא עיקרון  בל יעבור. היכולת לקבל ולטפל בפציינט הנזקק לשרותנו ישירות ללא תיווך של רופא מכל סוג שהוא. ההשכלה והמיומנות בתחום הכירופרקטיקה הם ייחודיים ואינם כלולים בתוכנית הלימודים בבתי הספר לרפואה. בעוד חלק רחב בהשכלת הכירופרקט כולל אלפי שעות לימוד במקצועות הרפואיים לרופא אין ולו שעה אחת של לימודי כירופרקטיקה. לרופא אין את הידע, שעות הלימוד, הניסיון או ההכשרה להחליט מי ראוי לטיפול כירופרקטי ומי לא. על עיקרון זה עדיין קיים ויכוח בינינו לבין המדינה ועד כה אין הסכמה בנדון.

האגודה הישראלית לכירופרקטיקה התמקדה במשך שנים רבות גם בקידום חקיקה והגנה על האזרח בכדי להבטיח את חופש הבחירה בקבלת הטיפול היעיל והמקצועי ביותר. במרץ 2010 העבירה הכנסת חוק בו הוגדר הבסיס ורמת ההשכלה וההכשרה הנדרשים בכדי לעסוק בכירופרקטיקה בישראל. הכירופרקט עם 7 שנות הכשרה נושא בתואר דוקטור והינו היחיד הרשאי לעסוק בישראל במקצוע זה. חשוב לציין שכירופרקטיקה אינה סוג טיפול, או פרוצדורה. כירופרקטיקה היא מקצוע המצריך הכשרה ומיומנות ולא ניתן לאף בעל מקצוע בתחום הבריאות לעסוק בו, אלא אם הוכשר כדוקטור לכירופרקטיקה.

לשם הגנה על הציבור אנו מבקשים לקבל טיפול רק אצל כירופרקט מוסמך, המחזיק בידיו תעודת ד"ר לכירופרקטיקה או מאסטר בכירופרקטיקה בין אם הוא חבר האגודה הישראלית לכירופרקטיקה אם לאוו.

בשנות התשעים נוצר הקשר עם הפדרציה העולמית לכירופרקטיקה, WFC , שקיים עד היום. אנשי הפדרציה מסייעים להנהלת האיגוד לגבי החוק ונהלי קבלת החוק בארץ בהשוואה למדינות אחרות.

במשך השנים נאלץ האיגוד לעמוד במבחנים קשים כמו ניסיונות פתיחת בתי ספר מזויפים ע"י אנשי עסקים מפוקפקים, הנפקת "תעודות" לכירופרקטיקה ע"י נוכלים , וכמובן מתחזים רבים, רובם ככולם ממדינות מזרח אירופה. יש לציין שאגודת הכירופרקטיקה ניהלה מאבקים ללא פשרות וניצחה בכולם. מאבקים אלו לא פסקו וגם היום הציבור חייב להיות ער להתרחשויות בתחום זה ולהישמר משרלטנים ומתחזים שאינם נושאים בתואר של דוקטור לכירופרקטיקה.

כיום האיגוד מונה כ- 70 חברים (רובם בארץ), ויש עוד בארץ כמספר זה כירופרקטורים שאינם חברים באיגוד. המודעות למקצוע ייחודי זה עולה והיא גבוהה בציבור המטופלים, וגם קופות החולים מעסיקות כירופרקטורים במרפאות המשלימות שלהן.